פסק-דין בתיק ס"ע 3143-10

1.      לפנינו תביעתו של מר אייל וולינסקי [להלן: " התובע" או " מר וולינסקי"], כנגד פיטוריו מעבודתו כמחסנאי בחברת החשמל לישראל [להלן: " חברת החשמל" או " הנתבעת"], לאחר שתמה תקופת ההעסקה הארעית הנקובה בהסכמים הקיבוציים בחברת חשמל, וכן תמו הארכות חריגות שניתנו לתובע מטעמים אישיים. 

2.      להליך העיקרי דנן קדמה בקשה לסעד זמני כנגד הפיטורים שהגיש התובע ביום 27.1.10 [להלן: " הבקשה לסעד זמני"], אשר נדונה בפני בית דין זה ביום 25.3.10, ונדחתה בהחלטת בית הדין מיום 10.5.10 [כב' השופטת עציון ונציגי הציבור מר זאב פורטמן ומר שמעון לפיד].

3.      בקשת רשות ערעור שהגיש התובע על ההחלטה בסעד הזמני נדחתה בהחלטת בית הדין הארצי [כב' השופטת וירט- ליבנה] מיום 10.6.10 [להלן: " ההחלטה בבקשת רשות הערעור"].

4.      כמו בבקשה לסעד זמני כך גם בהליך העיקרי שבפנינו, עותר התובע לביטול פיטוריו ולהשבתו לעבודה בנתבעת. סעדים כספיים אינם נתבעים על ידי התובע, אף לא לחלופין. 

5.      מטעם התובע העידו התובע עצמו ומר לסקר אשר שימש במועד הרלוונטי, מנכ"ל חברת חשמל, ומטעם הנתבעת העיד בפנינו מר חיים הופר, מנהל כח אדם אגפית דרום בחברת החשמל [להלן: " מר הופר" או " מנהל כח האדם"].

על סמך כתבי הטענות וחומר הראיות שהובא בפנינו, אלה הן העובדות שאינן שנויות במחלוקת-

6.      ביום 10.2.98 נקלט התובע כעובד ארעי, לעבודה בתפקיד מחסנאי באגף האספקה והאחסנה, מחלקת מחסני ת"א-בית דגן בחברת החשמל. במסגרת זו, חתם התובע ביום 1.2.98 על הצהרה לפיה הוא מודע להעסקתו כעובד ארעי, וכי בתום תקופת הארעיות יפוטר [ נספח 5 לתצהיר הנתבעת].

7.      העסקת עובדים ארעיים בחברת החשמל מוסדרת בשורה של הסכמים קיבוציים שנחתמו בין הנהלת החברה לבין ועד העובדים וההסתדרות הכללית, כדלקמן: הסכם קיבוצי מיום 07/12/89 במסגרתו נקבע כי תקופת ההעסקה המירבית כעובד ארעי תעמוד על חמש שנים; הסכם קיבוצי נוסף מיום 19/09/96 במסגרתו הוארכה, בין היתר, תקופת הארעיות המקסימלית לשמונה שנים; הסכם מיום 13/01/98 שאימץ את הוראות ההסכם הקיבוצי משנת 1996, למעט סוגיית הפיצויים המוגדלים; והסכם שנחתם ביום 03/10/99 במסגרתו הוארכה תקופת הארעיות המקסימלית לתקופה של עשר שנים [להלן: " ההסכם הקיבוצי"].

8.      בשנת 2000 הועבר התובע למעמד של "עובד ארעי בהסכם מיוחד" לפי הסכמי הארעיות החלים בחברת החשמל. בהתאם, חתם התובע ביום 3.6.01 על כתב הצהרה והתחייבות בו נקבע, בין היתר, כי הוא ממשיך להיות מועסק "כעובד ארעי לתקופה ארעית" ותנאי עבודתו "יהיו בהתאם להסכם שנחתם ביום 13.1.98 בין הנהלת חברת החשמל לבין ארגון עובדי חברת החשמל וההסתדרות", וכן כי "מועד סיום עבודתי ייקבע על ידי חברת החשמל, לפי שיקול דעתה הבלעדי" [ נספח 6 לתצהיר הנתבעת].

9.      מעת לעת הוארכה תקופת עבודתו של התובע כעובד ארעי באמצעות הארכות שנמסרו לו. החל משנת 2006 נכתב על גבי הארכות אלה כי "בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד בין החברה לבין ארגון העובדים, תקופת העסקתך כעובד ארעי תוכל להימשך לא יותר מ - 10 שנים" [ נספחים 7ב'-ג' לתצהיר הנתבעת].

10.  כשלושה חודשים טרם חלפו עשר שנות העסקה ארעית של התובע בנתבעת, פנה התובע אל מנהליו בבקשה כי ייעשה מאמץ להשאירו בחברה חרף סיומן של עשר שנות עבודה. כך, ביום 18.11.07 קיים התובע פגישה עם מנהלת מחלקת הפרט ביחידה בה הועסק, גב' ענת צהל; ביום 19.11.07 פנה בכתב למנהל כח האדם; וביום 29.11.07 פנה בכתב למנכ"ל החברה בפועל, מר משה בכר. בפניותיו ציין התובע כי לאחרונה התגרש מאשתו וכן התגלה בגופו גידול ממאיר מסוג מלנומה, ועל כן ביקש את התחשבות החברה בנסיבות הקשות אליהן נקלע, הוכח חששו כי "עוד מעט חולפות להן 10 שנים ואולי גם אני אהיה בין אלה שהולכים הביתה" [ נספח 10 לתצהיר הנתבעת]. 

11.  מאחר ובחודש פברואר 2008 היה התובע אמור להשלים עשר שנות העסקה ארעית, זומן התובע ביום 7.1.08 לשימוע בנוגע להמשך העסקתו בחברה.

12.  ביום 13.1.08 התקיים השימוע במשרדו של מר הופר, בו נכחו מלבד מר הופר והתובע, גם גב' זיווה וזאנה ומר יוסף עמרני, מנהליו של התובע, גב' ענת צהל, מנהלת מחלקת הפרט ביחידה ומר אייל מושיוב מטעם ועד העובדים [פרוטוקול ישיבת השימוע המכונה "זכרון דברים" - נספח ב' לתצהיר התובע]. בישיבה זו נאמר לתובע, כי על פי הסכם קיבוצי מיוחד לא ניתן להעסיק עובדים ארעיים בחברת החשמל לתקופה העולה על עשר שנים, ומאחר והוא עתיד למצות את מלוא התקופה בקרוב ואין תקן קבוע במחלקה בו ניתן לשבצו, שוקלת ההנהלה לסיים את העסקתו. 

13.  בהמשך, הביעה גב' ואזנה את הערכתה הרבה לתובע ולתפקודו, וציינה כי היא "ממליצה להשאירו קבוע בחברה".

14.  התובע מצדו, טען בשימוע כי הקדיש את כל זמנו ומרצו בעשור האחרון לעבודה בחברת החשמל, ואם יפוטר כיום לא יוכל להתקבל לעבודה אחרת בשל מחלתו. עוד הוסיף, כי הוא שרוי במצב משפחתי וכלכלי קשה, ומבקש כי תינתן לו ההזדמנות להוסיף ולעבוד בחברה, ללא קביעות.

15.  בתגובה, נמסר לתובע כי בעייתו הרפואית עוררה את רצון הנוכחים לסייע מול הדרגים הבכירים על מנת להשאירו בחברה. 

16.  ואמנם, ביום 27.1.08 נחתם "סיכום בנושא המשך העסקתו של העובד אילן וולינסקי בחברה", לפיו חרף המגבלה של העסקה ארעית עד לתקופה של עשר שנים, ונוכח מחלתו הקשה של התובע, הטיפולים הכימותרפיים ומצבו הנפשי הקשה, תימשך העסקתו כעובד ארעי לתקופה נוספת של עד חצי שנה, "במהלכה מקווים כי יתבהר מצבו הרפואי" [ נספח ג' לתצהיר התובע, להלן: " תקופת ההארכה"]. עוד נרשם בסיכום, כי "החברה תהיה רשאית לפטר את העובד בסיום תקופת ההארכה וכן בכל עת במהלכה, כפוף למתן זכות שימוע", וכן כי "ארגון העובדים נותן בזאת הסכמה בלתי חוזרת לפיטוריו של העובד על ידי החברה בכל עת, לפי שיקול דעתה הבלעדי של החברה, הן במהלך תקופת ההארכה והן בסיומה". הסיכום האמור נחתם בידי התובע, יו"ר ארגון העובדים בדרום, מנהל אגף משאבי אנוש ומנהל כח האדם.

17.  ביום 20.5.08 נבדק התובע על ידי רופא החברה אשר קבע, חרף מחלת התובע, כי אין מגבלה רפואית על העסקתו במשרה מלאה בתפקידו בחברה [ נספח 16 לתצהיר הנתבעת].

18.  סמוך לתום תקופת ההארכה [חודש אוגוסט 2008] זומן התובע לשימוע בנושא מועמדותו לסיום עבודתו, שנקבע ליום 7.8.08.